פרופסור סטיב פיטרס, פסיכיאטר ספורט שעבד עם נבחרות אולימפיות מובילות, מציג מודל פשוט לניהול הרגש: המוח מחולק ל'שימפנזה' אימפולסיבי שמגיב מהר יותר מהחשיבה הרציונלית, ל'אדם' ההגיוני, ול'מחשב' שאוגר הרגלים ואמונות. הספר מלמד כיצד לזהות מתי השימפנזה משתלט על ההחלטות ולתת לו מענה, בלי להילחם בו ובלי להתעלם ממנו.
קנייה באמזון ←פיטרס מוכיח בצורה אנליטית כי השימפנזה היא המנגנון הרגשי האוטומטי שמגיב ראשון לכל אירוע בשטח מתוך דחף הישרדותי, פחד או אגו. השימפנזה חזקה פי חמישה מהחלק הרציונלי, ולכן ניסיון להילחם בה בכוח רצון בלבד הוא כשל מובנה. חוק ההגנה הראשון הוא ללמוד לזהות את פעולתה, לתת לה לגיטימציה מבוקרת לפרוק את הרגש בסביבה בטוחה, ואז להעביר את הפיקוד המלא לאדם הלוגי לקבלת החלטות מבוססות דאטה.
המחשב במוח פועל על פי פרוטוקולים קבועים שהוזנו אליו לאורך השנים. הוא יכול להכיל גובלינים שהם אמונות מגבילות והטיות התנהגותיות הרסניות, או אבני נחל שהן ערכים יציבים וחוקים קשיחים התומכים בהצלחה. הספר מציג מפת דרכים מתודית לניקוי המחשב מתוכנות מזיקות המייצרות פאניקה של המונים, והשתלת אוטומציות חיוביות הבונות משמעת עצמית ברזל וחוסן מנטלי חסין משברים.
הצלחה ארוכת טווח בשוק החופשי דורשת שמירה על משאבי האנרגיה של האדם הרציונלי. פיטרס מסביר כיצד אינטראקציות חברתיות לא מסוננות וציפיות לא ריאליסטיות מעוררות את השימפנזה ומבזבזות הון קוגניטיבי יקר. הצבת גבולות קשיחים, הגדרת פוזיציות ברורות מול הסביבה וביצוע רפלקציה יומיומית שקולה מאפשרים להשיג ריבונות מוחלטת על הזמן והתפוקה שלכם.