טריליוני דולרים עברו ממנהלי השקעות אקטיביים לקרנות מדד פסיביות תוך פחות מ-50 שנה - וזה קרה בזכות קבוצה קטנה של כלכלנים סוררים שרוב וול סטריט זילזל בהם. רובין ויגלסוורת', עורך ב-Financial Times, מספר את ההיסטוריה הדרמטית של איך ג'ק בוגל, יוג'ין פאמה וקבוצת חוקרים אקדמיים המציאו את קרן המדד - ואיך התעשייה שהם יצרו הפכה כיום לכוח שמניע כמעט כל שוק ההון העולמי.
קנייה באמזון ←המחקר האקדמי שעמד בבסיס קרנות המדד הראה שוב ושוב שרוב מנהלי ההשקעות המקצועיים מפגרים אחרי מדד השוק הרחב אחרי ניכוי דמי ניהול - ממצא שהתקבל בכעס רב מצד תעשיית הניהול האקטיבי.
ג'ק בוגל בנה את ונגארד סביב עיקרון פשוט: דמי ניהול, אפילו קטנים, נאכלים בריבית דריבית לאורך עשורים - ולכן קרן מדד זולה תנצח לרוב קרן אקטיבית יקרה, גם אם האחרונה מנוהלת היטב.
ככל שיותר כסף זורם לקרנות מדד פסיביות, כך גדל משקלן בקביעת מחירי מניות - תופעה שמעלה שאלות חדשות על יעילות שוק ההון וריכוזיות כשחלק הולך וגדל מההחלטות מתקבל אוטומטית ולא באמצעות ניתוח אנושי.